אספר לכם סיפור אמיתי על  גרשון ועתידה זוג בני 65/67 שהחליטו להתגרש, אחרי 40 שנות נשואים:

ש ו ל זוג בני 65/67 שהחליטו להתגרש, אחרי 40 שנות נשואים

הוא – שכיר בעל שליטה בחברה של עצמו, חברה רווחית עם הכנסות גבוהות

היא – מורה ומרצה מוערכת , משתכרת לא רע, בערך חצי ממנו

צברו בשנותיהן המשותפות 2 ילדים, 2 דירות, תוכניות חיסכון, תיק מניות מנוהל ותיקים פנסיונים לכל אחד מהם.

הפגישה הראשונה הייתה מלאה באינפורמציה , בלבול וסערת רגשות…

הלא הם גם צריכים לתכנן את הפרישה הכלכלית מהעבודה, וגם את ההיפרדות הכלכלית שלהם. 

ובכל זאת, איך עושים זאת?

נתונים נוספים:

נכסים פנסיונים: אצלו ביטוח מנהלים ותיק, קופות גמל קרנות השתלמות, סה"כ 2.6M

אצלה – קרן פנסיה, קופות גמל קרנות השתלמות, סה"כ 1.2M.

הפער בצבירות הפנסיוניות 1.4M , כלומר ש צריך להעביר לל 700,000 ₪

הפגישה הראשונה הייתה מלאה האינפורמציה , בלבול וסערת רגשות…

ובכל זאת, איך עושים זאת?

לפני שעניתי להם על השאלה הזו, קיימתי עם כל אחד מהם בנפרד, פגישת "תכנון פרישה" , ניסיתי להבין מה הצורך של כל אחד מהם בפרישה, מה ההוצאות החדשות הצפויות, מה המטרות שלהם, ומאפיינים נוספים.

מה גיליתי?

ש – מעוניין לקבל קצבה כמה שיותר גבוהה מכספי החיסכון, יש לו ביטוח מנהלים ישן עם מקדם מובטח וקצבה גבוהה.

ל- מבולבלת ולא יודעת להתעסק עם כספים.

מתוך ההיכרות מעמיקה עם הזוג ועם מצבם הפיננסי,

הכנתי להם תוכנית ל"איזון המשאבים" כחלק מהסכם הגירושין הכולל ,

שלוקח בחשבון את תכנון הפרישה המעשי שלהם, ובבקשה אל תרדמו:

הוא – יקח קצבה מביטוח המנהלים שלו של כ-10,000 ₪ – ללא מס

יעביר לה את הכספים מתוך תוכניות אחרות – הרוב הוני,

היא- תגיע לאותה הקצבה פחות או יותר.

שילוב נכון של טיפול בשתי נקודות ציון משמעותיות מאוד בחיים – פרישה מהעבודה, גירושין.

אין ספק שבדוגמא המובאת הקשר הוא ברור בגלל סמיכות הגירושין לגיל הפרישה, אך הוא קיים ונוכח גם בחלוקת התוכניות הפנסיוניות בגירושין בגיל צעיר יותר, "דוח אקטואריה" יעיל ומותאם הוא זה המביא בחשבון את שיקולי הפרישה העתידיים של הזוג המתגרש

בתוך הליך הגירושין, יש המון כאבים סביב הנושאים הכספיים.

הזוג מבקש לחלק באופן שווה את הרכוש הכלכלי שצברו יחד בשנות הנישואים המשותפות:

• תוכניות פנסיוניות – פנסיה , ביטוחי מנהלים, קופות גמל
• קרנות השתלמות
• חסכונות פרטיים
• חסכנות הילדים
• ביטוחים פרטיים – בריאות, סיעוד, משכנתא, חיים
• עסק בבעלות פרטית
• אופציות למימוש עתידי
• מניות בחברה
• נכסים פיננסים נוספים

בתהליך איתי נערוך היכרות עם המצב הפיננסי והביטוחי הקיים

וגם– לא פחות חשוב! היכרות עם הזוג המתגרש – מאפיינים המשפיעים על אפשרויות החלוקה.

השלב הבא הוא, מתן חלופות לחלוקה שווה והוגנת של הנכסים.

וקבלת דוח "איזון משאבים" בהתאם לחלופה הנבחרת לאישור בית משפט כחלק מהסכם הגירושין.

ולא תישארו לבד גם בשלב הביורוקרטיה, אני אסייע ביישום בפועל מול כל הגורמים הרלוונטיים.

אמחיש דרך דוגמא אמיתית, לקוח יקר שלי:

א' בן 68 עובד ומשתכר 14,000 ₪ ברוטו / 11,000 נטו ,

תוכניות פנסיוניות – 600,000 ₪ מפוזרים ב 3 תוכניות עם דמי ניהול גבוהים.

בת הזוג – לא עובדת, אין לה פנסיה.

מה עשיתי איתו?

ריכזתי את כל התוכניות הפנסיוניות שלו בגוף אחד,

מקבל כמעט 3,500 ₪ קצבה עם הבטחה של 80% קצבה לבת הזוג, ללא מס – בעקבות הליך של קיבוע זכויות  וזאת בנוסף לשכר עבודתו, 11,000 נטו. שיפור מיידי בהכנסות נטו של למעלה מ 30%.

ראשית ההסבר, מה היתרון בנספח התפתחות הילד?

הנספח הזה למעשה נותן מימון לסל רחב של טיפולים בילדים, לדוגמא:

• כיסוי למרפאות חירום, הדרכת הורים, ייעוץ לתזונה נכונה על ידי דיאטנ/ית
• אבחון דידקטי, פסיכו-דידקטי
• אבחון בעיות קשב
• פיתוח כישורים התפתחותיים: רכיבה טיפולית, טיפול באמצעות שחייה, טיפול באמצעות בעלי חיים
• פיתוח כישורי למידה
• טיפול פסיכולוגי
• ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה
• טיפול בבעיות שינה, טיפול במרפאות הרטבה

"לא אל תוסיפי את הנספח הזה" זה מה שאמרה לי קרן הלקוחה שלי, לפני כ6 שנים, כשהצעתי לה להוסיף לביטוח הבריאות של התינוק שזה עתה נולד, דניאל, את נספח התפתחות הילד, בעלות של 14 ₪ בחודש.

חלפו להם כמעט שנתיים, ודניאל, הבן של קרן אובחן על הרצף, היא ביקשה להוסיף את הנספח, וכמו שאתם ודאי מנחשים זה כבר לא היה אפשרי.

לקרן נולדו שני ילדים נוספים, כל אחד מהם קיבל מתנה קצת שונה, קרן כבר למדה שמצרפים את העולל החדש מיד לביטוח בריאות מלא כולל נספח התפתחות הילד.

דניאל – צורך טיפולים שונים, מימון מתקבל מקופ"ח בלבד בכפוף לתקרות ולהגבלים. דוד ויובל – צורכים גם הם טיפולים שונים ומגוונים והמימון מתקבל מקופ"ח ומהביטוח הפרטי.

דניאל, דוד ויובל זכו להורים משקיענים המטפלים בהם במסירות רבה ודואגים לכל הצרכים ההתפתחותיים המיוחדים שלהם. העלות של הטיפול בדניאל גבוהה בהרבה מאחיו, משום שחברת הביטוח ממנת חלק גדול מהטיפולים של דוד ויובל.

*הסיפור אמיתי, השמות בדויים.

בעזיבת עבודה, העובד נדרש לקבל החלטות לגבי כספי הפיצויים שנצברו לו מהמעסיק.

עזיבת עבודה נחשבת לאירוע מס וכספי הפיצויים יכולים להיות חייבים במס לפי תקנות מס הכנסה.

בפני העובד עומדות 3 אפשרויות הנוגעות לכספי הפיצויים:

.1 משיכת כספי הפיצויים (בפטור מלא/חלקי או בניכוי מס מלא)

.2 השארת הפיצויים בקופה ב "רצף קצבה"

.3השארת הפיצויים בקופה ב "רצף פיצויים"

האפשרות הראשונה תשפיע בעתיד על הפטור ממס על קצבת הפנסיה, האפשרות השנייה מייעדת את הכספים למימוש כקצבת פנסיה בעתיד, והאפשרות השלישית והכי פחות מומלצת, משמעותה דחיית התחשבנות המס לעתיד (עזיבת עבודה הבאה / הפרישה)

אז במה כדאי לי לבחור?

מה היתרונות בכל אחת מהאפשרויות?

מה ההשפעה העתידית של ההחלטה שאקבל היום?

אין תשובה חד משמעית, ולכל אחד הפתרון המותאם ביותר עבורו.

ישנם כיום 58,000 איש שפרשו מהעבודה ולא קיבעו את הזכויות שלהם, כלומר משלמים מס מיותר וזכאים להחזר עד 7 שנים אחורה.

קיבוע זכויות = ניצול הטבות המס בפרישה.

נשאל כמה שאלות שיעזרו להמחיש האם מגיעות לך הטבות המס:

1. האם מקבל.ת קצבה (פנסיה) בפועל?
2. האם הגעת לגיל הפרישה- 67 לגברים 62-65 לנשים?

אם התשובה לשתי השאלות היא: כן וכן – מגיעות לך את הקלות / פטור ממס על הקצבה.

האם מקבל.ת אותם בפועל? ניתן לאבחון בתלוש הקצבה

גיל הפרישה לנשים הוא 60 עד 65 שנים ונקבע לפי תאריך הלידה, כפי שמופיע בטבלה של הביטוח הלאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/gilMezake/Pages/gilPrisha.aspx

בהחלט, ואפילו כדאי, אסביר דרך דוגמא:

אלי בן 68 עובד ומשתכר 14,000 ₪ ברוטו / 11,000 נטו ,

תוכניות פנסיוניות – 600,000 ₪ מפוזרים ב 3 תוכניות עם דמי ניהול גבוהים.

בת הזוג – לא עובדת, אין לה פנסיה.

מה עשיתי איתו?

ריכזתי את כל התוכניות הפנסיוניות שלו בגוף אחד,

מקבל כמעט 4,000 ₪ קצבה, ללא מס – קיבוע זכויות  בנוסף ממשיך לעבוד, 11,000 נטו. שיפור מיידי בהכנסות של 36%.

• אין האמור יעוץ אישי, וכל מקרה הוא מיוחד ונבדק לגופו.

תכנון פרישה במקרה של נכות מהעבודה

 מיסוי פרישה בנכות מהעבודה

האם נכות שקרתה לאדם משפיעה על תכנון פרישה שלו?

האם יש הטבות מס בפרישה לבעלי נכות?

שאלות אלו ועוד הטרידו ועדיין מטרידות את מנוחתי,

תיק תכנון פרישה של לקוח בנכות מתאונת עבודה הונח על שולחני, וגם טיפול בבן משפחה קרוב מאוד מאוד, מקרה דומה.

אז מה קורה בפועל?

לפני זה, הנתונים האנושיים יותר: נוכחתי לדעת שאדם המצוי בתאונת עבודה, ומשתכר דרך הביטוח הלאומי בקצבת נכות מעבודה, זכאי לקבלה גם אחרי פרישתו מהעבודה, ומשום שכך, במרבית המקרים האלו, סביר שיעדיפו למשוך את החיסכון הפנסיוני כסכום חד פעמי (ולא כקצבה חודשית).

אם כך, מהו נטל המס? האם במקרה זה ניתן למשוך את הכספים ללא מס?

אתייחס לנכות מעל 75% ובתנאי שהקופות הפנסיוניות נפתחו טרום מקרה הנכות.

אז כמו שהמקרה מורכב, כך גם התשובה, אנסה לתמצת לכמה כללי אצבע, אך יחד עם זאת, התשובה המדויקת ביותר תהיה תשובה ספציפית לאדם עפ"י נתוני המקרה הספציפיים והעדפותיו הספציפיות.

חלק מהכספים – כספי התגמולים – יוגדרו כחריג לחוק, ולאחר אישור פקיד שומה, יהיה ניתן להוונם ולמשוך כחד פעמי ללא מיסוי, וזאת עד לתקרות המוגדרות בחוק.

כספי הפיצויים – לפי תקרת המס לפיצויים הפטורים (13,310 ₪ לשנה זו) כפול שנות הותק.

כמו לכל שאר האוכלוסייה.

אין בנתונים כאן תשובה חד משמעית לאדם ספציפי המחליפה יעוץ פרטני.